התפתחות קהילת האירוויזיון בישראל כללה יצירת קהילות שחוות את האירוויזיון כל השנה, כל אחת בדרכה. שוחחתי עם האנשים שאחראיים כיום על כמה מקהילות האירוויזיון הפופולריות ביותר בישראל. והפעם: ניר הראל, טל דורות וניר כהן להב, יושבי ראש OGAE ישראל.

מיכאל בן דוד יחד עם ניר הראל, ניר כהן להב, נועם רוט וטל דורות במועדון אוהדי האירוויזיון. צילום: אבי זייקנר

מועדון ה- OGAE הוא הארגון הרשמי לחובבי האירוויזיון ברחבי העולם (בצרפתית: Organisation Générale des Amateurs de l'Eurovision), הכולל מעל 40 סניפים כאשר לכל מדינה יש סניף משלה. הארגון יצא לדרך בשנות השמונים וכולל כמה תחרויות ואירועים בין המועדונים השונים, אך גם יד חופשית לכל מועדון בנפרד.

המשותף לכם ולכל חברי המועדון היא כמובן האהבה לאירוויזיון. איך התחלתם לאהוב את התחרות?

ניר הראל: אני עוד מהדור של הערוץ היחיד, שהיינו יושבים כל שנה ורואים את התחרות. אחרי הבר מצווה התחלתי להתעמק יותר, בערך בתקופה של דפנה דקל ב-1992. לאט לאט נשאבתי כשהתחלתי להגיע להקרנות אירוויזיון בתל אביב והבנתי שאני לא החובב היחיד.

טל: תמיד אהבתי את התחרות, זכור לי שבכיתה ג' ריטה הופיעה עם "שרה ברחובות" וזה הזיכרון הראשון שלי שהמשפחה מתאספת סביב התחרות. שנה אחר כך כבר הייתי בעניינים, ישבתי וצפיתי בתחרות מהתחלה ועד הסוף, הקלטתי אותה בווידאו וכל יום אחרי בית ספר הייתי יושב וצופה בה מההתחלה ועד הסוף במשך חודשים, אז הבנתי שאני ממש בעניין של זה.

ניר כהן להב: התחרות הראשונה שצפיתי בה הייתה ב-1987. הייתי בן שבע וזה היה עוד בעידן הערוץ הראשון, והפעם היחידה שהרשו לנו להישאר ערים אחרי השעה תשע בערב. הכל משך אותי: השירים, הבמה, ההצגה והכל ביחד היה אירוע מאוד כיפי. יש לי זיכרונות גם מתחרויות לפני אבל ב-1987 נשביתי בקסמי התחרות.

איך הכרתם אנשים כמוכם שאוהבים את התחרות לפני עידן הרשתות החברתיות ולפני שהכרתם את המועדון?

ניר הראל: חבר שעובד עם אשתי סיפר לה שיש הקרנות בתל אביב, שנה לאחר מכן הגעתי להקרנה במועדון בתל אביב ונשאבתי לזה לגמרי.

טל: האמת שלא יצא לי. הייתי לגמרי לבד עם זה. הייתה לי ידידה ש"חצי אהבה" את האירוויזיון. בצבא יצא לי פה ושם להכיר אנשים שאוהבים את זה אבל לא אוהדים שרופים כמוני, עד עידן הפייסבוק. חשבתי שאני קיצוני. היום יש את המועדון שגם אז היה קיים אבל בתור ילד מאשקלון בשנות התשעים זה לא הגיע אליי ולא ידעתי מקיומו.

ניר כהן להב: זה היה יותר בעייתי אבל הכרתי חובבים מהקהילות שאני נמצא בהן. כשהייתי בתיכון זו הייתה ממש ההתחלה של האינטרנט ואז זה כבר היה יותר נגיש. אבל באותה תקופה זה היה פעם בשנה, היו מדפיסים ביום העצמאות את הספר עם כל השירים החדשים בעברית עם השיר שמייצג את ישראל באירוויזיון, זה משהו שהייתי מחכה לו מאוד. אבל כמובן שלא הכרתי הרבה חובבים כמו היום.

מועדון ה- OGAE הוא האיגוד הרשמי לחובבי האירוויזיון ולכל מדינה יש סניף משלה. איך הכל התחיל?

ניר הראל: המועדון הראשון הוקם בפינלנד בשנת 1984, והגיע לארץ שנתיים אחר כך ב-1986. אני לא יכול להגיד שהוא תפס תאוצה לאחרונה כי הוא כמעט תמיד היה קיים. חלק מחברי המועדון היום חברים כבר יותר מעשרים שנה.

ניר כהן להב: המועדון בארץ הוא אחד הוותיקים והגדולים, אבל לא מתחרה עם המועדונים של המדינות הגדולות המממנות את האירוויזיון. עברנו את כמות ה-200 חברים השנה ובשנה שעברה חגגנו 35 שנים למועדון בארץ, אז היו הרבה אירועים. המועדון רק ממשיך לגדול.

ידוע לכם מה עשו במועדון בעבר ששונה מהיום?

ניר הראל: אז המועדון היה קצת "מוטה" מהבחינה שרק חברי מועדון יכלו בכלל לחשוב על כרטיסים לאירוויזיון וזה היה בעיקר פעילויות סגורות כאלו. גם האינטרנט לא היה כל כך מפותח. זה בעיקר היה סביב התחרות ספציפית, אבל עם התפתחות הטכנולוגיה ותחילת שיוך הקהילה הגאה לתחרות, הבאז נהיה קצת יותר חזק. בסביבות 2010 נהיה יותר "באז" על המועדון.

איך הצטרפתם למועדון והגעתם להיות יושבי ראש?

ניר הראל: הצטרפתי בשנת 2012 למועדון. יש למועדון תקנון שמחייב בחירות אחת לשנתיים אז נבחרנו בבחירות דמוקרטיות לפני שנתיים.

טל: התחלתי להבין שיש קהילת חובבי אירוויזיון ב-2015. גם עבדתי בעבודה שאפשרה לי לשבת הרבה על המחשב ולהיות בפייסבוק וזו גם השנה שהצטרפתי בה. באותו זמן היה מפגש שנתי עם נדב גדג' אז נסעתי משדרות לתל אביב ומשם הצטרפתי למועדון.

ניר כהן להב: אחרי האירוויזיון שבו מיי פיינגולד ייצגה אותנו ב-2014 הצטרפתי למועדון הישראלי, הייתי לפני כן במועדון הספרדי כמה שנים כי חייתי 10 שנים בברצלונה. נגיד את זה ככה, אם חשבנו שהישראלים רעשנים, הספרדים פי כמה וכמה! הם חמודים וחברים מאוד טובים אבל תמיד עושים הכי הרבה בלגן (חיובי, כן?).

אילו פעילויות ואירועים מתקיימים במועדון מדי שנה?

ניר הראל: גולת הכותרת היא המפגש השנתי בו אנחנו מארחים את הנציג הישראלי רגע לפני שהוא עולה על המטוס וסביב זה גם חוגגים את תחילת שנת הפעילות במועדון. בנוסף אנחנו מצביעים בתחרויות בין המועדונים ברחבי אירופה. הראשונה היא ה- OGAE Poll שמתקיימת לקראת האירוויזיון והתחרות השנייה העיקרית היא ה- OGAE Second Chance (בה בוחרים את השיר הטוב ביותר שהתחרה בקדמי האירוויזיון באירופה ולא זכה להגיע לבמת האירוויזיון). בנוסף יש ערבי קריוקי, משתדלים לעשות פיקניק אחת לשנה וטרום קורונה היו לנו גם מפגשי בריכה. יש גם פעילויות בשבוע האירוויזיון בעיר המארחת והקרנות למי שנשאר בארץ. אנחנו משתדלים להיות בקשר עם החברים לפחות אחת לחודש לעדכונים.

מה נדרש מכם כמנהלים כדי להנהיג את המועדון?

טל: קודם כל הרבה מאוד סבלנות. האירוויזיון הוא אירוע שאפשר לקחת אותו להרבה מקומות: המוזיקה, התחרות, בינלאומיות, להט"ביות.. וכמנהלים אנחנו צריכים לבדוק מה מעניין את הקהילה שלנו יותר: הרצאות, מסיבות, לפגוש אמנים… ולעבוד עם תקציב לא גבוה בעיר הכי יקרה בעולם בשביל לייצר אירועים שיהיו מכובדים ומלהיבים וברמה גבוהה שיגרמו לחברים שלנו לרצות להישאר ולקחת חלק, אבל שעומד בתקציב וביכולות המוגבלות שיש למדינה להציע בתחום.

איך הכרתם והחלטתם לרוץ יחד בבחירות להנהגת המועדון?

ניר כהן להב: המועדונים ברחבי העולם לא אחידים בדרך הבחירה. יש מועדונים שיש להם יו"ר אחד או שני חברי הנהגה. למועדון הישראלי יש תקנון שונה שקובע שההנהגה תורכב משלושה אנשים – יו"ר ושני סגנים או דובר וגזבר, אבל תמיד שלושה. את טל אני מכיר בסביבות העשרים ומשהו שנים מימיי בבאר שבע והוא מימיו באשקלון. קצת לפני שחזרתי לארץ וכשהפייסבוק התחיל לצבור תאוצה נהיינו חברים יותר טובים. את ניר הכרתי מ-2015 באירוויזיון בווינה, היינו בקשר מאוד טוב והתחברנו מאז. זו לא הפעם הראשונה שאני בהנהגה, הייתי בה גם ב-2018 במשך 10 חודשים עד אחרי הזכייה של נטע ואז ההנהגה התחלפה. נכנסתי שוב עם ההנהגה החדשה ב-2020 שזו תקופה מאוד קשה, אל תוך הקורונה. לא ממש ידענו מה אפשר לעשות אם בכלל, ועובדה שהצלחנו. הבאנו את המועדון לכמות חברים גדולה ועשינו אירועים במסגרת ההגבלות.

כמה יד חופשית יש לכם? יש חוקים מהמועדון הבינלאומי שאתם צריכים להיצמד אליהם?

טל: יש דברים שהם בינלאומיים כמו ה- OGAE Second Chance שבו יש כללים שמוכתבים מלמעלה. וכמובן כשזה מגיע לתחרות עצמה ולאירועים שקורים בעיר המארחת בזמן התחרות זה יותר המועדון הבינלאומי. חוץ מזה אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים, כל עוד זה עומד בתקציב. בנוסף שלושתנו אנשים לא צעירים עם עבודות במשרה מלאה ולחלקנו יש משפחות. אז לפעמים קשה לשלב הכל. בתוך כל זה היינו צריכים לעבוד ולא לפספס את האירועים השנתיים שאנחנו מחויבים אליהם ולא לאכזב את חברי המועדון שאנחנו כל כך אוהבים.

ספרו לנו על תהליך הבחירות להנהגת המועדון. אחד כזה אמור היה לקרות בקרוב אבל אתם למעשה השלישייה היחידה שהחליטה להתמודד.

טל: האמת שבכל התקופה שלי במועדון יצא לי להשתתף רק פעם אחת בבחירות. חוץ מבשנה הראשונה שלי שהיו כמה שלישיות שהתמודדו על ההנהגה, מאז הייתה רק שלישייה אחת. מצד אחד זה פחות דמוקרטי ופחות מגניב שאין מתמודדים, מצד שני זה די מראה על אינטימיות כזו. אנחנו מועדון קטן ומכירים אחד את השני והרבה אנשים חברי מועדון כבר המון שנים, אז זה מראה על זה שאין תחרות ואגו. יש רק אנשים שרוצים לשמוח סביב האהבה המשותפת הזו, והבחירות משקפות את זה. אם הייתה עוד שלישייה שרצתה להתמודד מולנו, היינו עדים לבחירות בהן יש קמפיין בהן כל קבוצה מפרסמת את החזון והתוכניות שלה. ואם לא אז פשוט ממשיכים הלאה.

כל המעוניין להצטרף למועדון מוזמן לעשות זאת דרך האתר OGAE.co.il או בפנייה לכתובת המייל: [email protected] שם תוכלו לקבל פרטים נוספים על דרכי ההצטרפות, המסיבות השונות ועוד. חפשו את OGAE Israel באתר, באינסטגרם ובפייסבוק.

הרשמו לקבלת מייל על כתבות חמות מהאתר

[fblike]

רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תיהיו הראשונים לדעת!