מעדן גולן ועד יוסט קליין: הדוקו החדש חושף את כל הסודות של מאלמו – מה באמת קרה בשבוע הסוער ביותר בתולדות האירוויזיון?
בשעה שהעולם חיכה לחגיגת המוזיקה הגדולה של השנה, אירוויזיון 2024, הוא קיבל במקום זאת סערה פוליטית, משבר דיפלומטי, וביקורת חסרת תקדים כלפי אחד מהאירועים התרבותיים האהובים ביותר באירופה. סדרת הדוקו השוודית "Dagarna som skakade Eurovision" (בעברית: "הימים שזעזעו את האירוויזיון"), חושפת לראשונה את כל מה שהתרחש מאחורי הקלעים – מ"October Rain" ועד הרחקת יוסט קליין (Joost Klein): הדוקו החדש מגלה את כל הסודות של מאלמו 2024.
"לא ראיתי שנה כזאת": כך התחילה החקירה
קרולינה נורן (Carolina Norén), שדרנית ותיקה של הרדיו השוודי, אשר מסקרת את האירוויזיון מאז 1999, היא היוצרת והקריינית של הדוקו. לדבריה, "הייתי חייבת להבין מה קרה מאחורי הקלעים בשנה שבה אף אחד לא דיבר על מוזיקה". הסדרה, המשודרת בפורמט פודקאסט ומציגה ראיונות עם בכירים, מפיקים, אמנים ונציגי משלחות מכל רחבי אירופה, בניסיון להבין מה הוביל לאחת השנים הסוערות בתולדות התחרות.
הדוקו מתאר צעד אחר צעד את הדרך שהובילה למה שהפך במהרה לתקדים בתולדות האירוויזיון – שבוע שבו נרשמו תקריות על הבמה, חרמות, והבעת עמדות פוליטיות חריפות מכל עבר. קרולינה מספרת בגילוי לב על התחושות הקשות: "מעולם לא הרגשתי אווירה כזו – כל כך טעונה, כל כך מתוחה, כל כך שונה ממה שהאירוויזיון מייצג".
מסע אחורה בזמן: ממאלמו ועד עזה
הדוקו מחזיר אותנו אל נקודת המפנה של השנה – ה-7 באוקטובר 2023. בבוקר אותו יום ביצע חמאס מתקפה חסרת תקדים על יישובי הדרום בישראל, אירוע שהוביל לפתיחת מערכה צבאית רחבה ולעליית מפלס המתיחות במזרח התיכון. כבר אז, לפי עדותו של מרטין אוסטרדל (Martin Österdahl), המפקח הראשי של האירוויזיון, היה ברור שהאירוויזיון הקרוב לא יהיה ככל השנים. "הבנו שיהיה קשה לנו, שניכנס לשנה טעונה במיוחד", אמר.
הקשר הישיר בין האירועים הביטחוניים לבין ההשלכות על התחרות לא איחר לבוא. כשישראל חשפה את שמה הראשון של השיר – "October Rain" – רבים זיהו בכך אזכור ישיר לאירועים הקשים. המחאה הציבורית והבינלאומית הובילה לדרישת שינוי מצד האיגוד השידור האירופי (EBU), ובסופו של דבר השם שונה ל-"Hurricane". השינוי הזה, על אף שנעשה מתוך ניסיון לפייס את הרוחות, סימן את תחילתה של אחת העונות הכי טעונות והכי פוליטיות שידעה התחרות.
הכותרת ששינתה הכול: מ-"October Rain" ל-"Hurricane"
לאחר פרסום השם המקורי של השיר הישראלי לאירוויזיון 2024 – "October Rain" – סערה ציבורית החלה להיווצר במהירות שיא. שמה של הבלדה עורר זעם בקרב גורמים פוליטיים, עיתונאים וצופים מכל רחבי אירופה, אשר ראו בשם רמיזה ישירה לאירועי ה-7 באוקטובר ולפתיחת הלחימה בעזה. הרשתות החברתיות געשו, ובמדינות רבות נשמעו קריאות לדרוש מישראל לשנות את שם השיר כתנאי להשתתפותה בתחרות.
ה-EBU, שנמצא תחת לחצים ציבוריים ותקשורתיים, קיים דיונים פנימיים ממושכים בנוגע לשאלת ההתאמה של השיר לתקנון התחרות – האוסר על מסרים פוליטיים. בשלב מסוים, ולאחר היוועצות עם גורמים משפטיים ותקשורתיים, הוחלט להודיע לישראל כי השיר במתכונתו הנוכחית אינו עומד בכללי האירוויזיון. ההתערבות הישירה של נשיא המדינה יצחק הרצוג סייעה להרגיע את המצב: השיר שונה ונקרא כעת "Hurricane", עם מילים מעודנות יותר.
ראש המשלחת הישראלית, יואב צפיר, סיפר בדוקו: "שינינו את המילים כפי שהתבקשנו. עשינו את זה. הרגשנו מאוד טוב עם הגרסה השנייה". לדבריו, לא מדובר רק בהיענות לדרישה טכנית אלא במהלך מודע להבטחת המשך ההשתתפות. "חשוב לנו להופיע, לייצג את ישראל בצורה מכבדת ובינלאומית. זו במה משמעותית".
אך שינוי השם לא הצליח לעצור את הסערה. אמנים אחרים התבטאו בחדות נגד עצם השתתפותה של ישראל, ובאולמות נשמעו קריאות בוז כבר מהחזרות הראשונות. התחושה שמלווה את הדוקו היא שהכותרת, שהייתה אמורה להיות שיר אהבה סמלי, הפכה לסמל של מחלוקת גלובלית. שינוי שם השיר לא כיבה את הלהבות – אולי רק הוכיח עד כמה להבה זו כבר בערה מזמן ורק המתינה להתפרץ על ישראל ביתר שאת.
הדחות מפתיעות וסמויים בקהל
המתח לא נעצר באירועים שלפני השידור. גם בתוך האולמות נרשמו רגעים חריגים. הנריק פון צוויברגק (Henric von Zweigbergk), מנהל במה ותיק בתחרות, מספר כי פעמים רבות פנה לקהל במהלך הצילומים וגילה שאנשים שלכאורה נראו כצופים – היו למעשה שוטרים סמויים. "התחלתי לדבר עם מישהו עם פאה כסופה שחשבתי שהוא מעריץ, ואז הבנתי שהוא בכלל שוטר סמוי".
ההדחה של יוסט קליין (Joost Klein) מהתחרות, בעקבות התקרית המפורסמת עם הצלמת השוודית, הוביל לגל נוסף של תגובות. הבמאי אדוארד אף סילן (Edward af Sillén) מספר: "הנחנו את המנחות להיות מוכנות להתפרץ לבמה אם תתפרץ מהומה. לא ידענו אם בכלל תהיה תחרות".
דגלים, סיסמאות ומחאות: כשאירוויזיון הופך לזירת עימותים
אירועים סביב הופעתה של במבי ת'אג (Bambi Thug) מאירלנד עוררו סערה נוספת. במהלך החזרות, היא הופיעה עם כתובות פוליטיות על גופה כמו "Truce" ו-"Freedom for Palestine". רק ברגע האחרון נמחקו הסיסמאות מהגוף, לאחר התערבות ההפקה. הדוקו מראה עד כמה הדקות האחרונות לפני השידור הפכו לאירועים מתוחים ומלאי דאגה.
גם אריק סעדה (Eric Saade), נציג שבדי ותיק, עורר דרמה תקשורתית כשהופיע עם צעיף פלסטיני על ידו – צעד שפורש כהצהרה פוליטית מפורשת, בניגוד לתקנון ה-EBU. ההנהלה לא נקטה צעדים נגדו, אך ציינה כי היא רואה את ההתרחשות בחומרה.
אווירה טעונה – גם באולפנים וגם ברשתות החברתיות
האווירה הטעונה הגיעה גם למרחב הדיגיטלי. אמנים סיפרו על איומים, מתקפות ותגובות קשות במדיה החברתית. אולִי אלכסנדר (Olly Alexander), נציג בריטניה, סיפר: "ירדתי מהרשתות החברתיות. פשוט לא יכולתי יותר להתמודד עם זה. עשיתי את זה בשביל הבריאות הנפשית שלי".
מגנוס בורמארק (Magnus Börmark) תיאר כיצד חברי להקת גוטה (Gåte) נאלצו להיפגש בזום ולתמוך זה בזה: "בנורווגיה האשימו אותנו בתמיכה ברצח ילדים בעזה. מצד שני – בישראל האשימו אותנו באנטישמיות. הרגשנו לכודים באמצע".
ייתכן שהאמנים היו צריכים לחשוב פעמיים לפני שהתסבכו עם הצהרות פוליטיות שאין הם מבינים דבר וחצי דבר בהן.
ההשלכות – והעתיד הלא ברור של התחרות
במהלך שבוע האירוויזיון, התחושה הכללית הייתה של תחרות שנמצאת על סף התפרקות. אפילו מפיקי התוכנית שאלו את עצמם אם נכון להמשיך. אדוארד אפ סילן הודה: "שאלנו את עצמנו – האם אנחנו באמת רוצים לעשות את זה? ואז החלטנו – ננסה להעביר מסר של שמחה, מוזיקה והומור".
אלא שגם הצחוק הפך לנשק. במהלך מופע חצי הגמר השני נשמעו קריאות סאטיריות בטקסט של המנחים כמו "תחרות לא פוליטית כמובן" – עקיצה ברורה כלפי ה-EBU. הארגון אישר את השורות, כהודאה בשיח הציבורי שהפך לבלתי ניתן להתעלמות.
סיום טעון לשבוע היסטורי
ערב הגמר נפתח כשהעולם כולו עוקב בדריכות. אך הדוקו חושף כי מה שהתרחש באמת – החל בחרם מביש במיוחד והסתיים בהדחה דרמטית בפעם הראשונה בתולדות התחרות – יהדהד עוד שנים קדימה. קרולינה נורן סיכמה: "זה היה שבוע שבו אף אחד לא דיבר על המוזיקה. וכשזה קורה באירוויזיון – משהו נשבר".
כשהצלילים נגמרו, הרעש דיבר
אירוויזיון 2024 הפך מנקודת שיא תרבותית למוקד של מחלוקות פוליטיות, עימותים בין מדינות, והבעת רגשות עזים שהעפילו על המוזיקה עצמה. הדוקו השוודי לא רק מתעסק במה שפורסם – הוא חושף את הרגעים שבין השורות, את הלחישות במסדרונות ואת המתח המהדהד בין המילים. זו הייתה שנה שבה השירים נדחקו לשוליים, והשתיקה ששרה חזק יותר מכל מנגינה.
האם אפשר לשחזר את האמון? האם אפשר יהיה בעתיד להחזיר את האירוויזיון לפלטפורמה שבה מוזיקה גוברת על כל מחלוקת? התשובות אינן ברורות, אך דבר אחד בטוח – הדוקו מציב רף חדש לדיון הציבורי סביב התחרות. אחרי החשיפה אליו, קשה להישאר אדישים – וקשה עוד יותר להאמין שהכול יוכל לחזור להיות כפי שהיה.
הישארו מעודכנים – כל החדשות מאירוויזיון 2025
אירוויזיון 2025 כבר כאן – המשיכו לעקוב אחרינו כך שתקבלו את כל החדשות, הדיווחים וההתרחשויות מתוך החזרות בבאזל כולל החזרה של ישראל ויובל רפאל על הבמה הגדולה של תחרות הזמר של האירוויזיון!
הצטרפו אלינו לקהילת הווטסאפ של האירוויזיון והכוכב הבא – לחצו כאן!
עקבו אחרינו באינסטגרם | עקבו אחרינו ביוטיוב | עקבו אחרינו בטיקטוק | עקבו אחרינו בטוויטר
מקור: news.cision, sverigesradio
אירוויזיון 2025: זו תהיה ההשתתפות ה-47 של ישראל באירוויזיון. ישראל הצטרפה לתחרות ב-1973 וזכתה בה ארבע פעמים לאורך השנים. זכייתה האחרונה של ישראל הייתה באירוויזיון 2018 עם השיר "Toy" בביצועה של הזמרת נטע ברזילי.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תיהיו הראשונים לדעת!
יהל כרמלי הוא כתב ויוצר תוכן באתר EuroMix – האתר הישראלי המוביל לסיקור תחרות האירוויזיון. חי ויוצר ממקסיקו סיטי, ומשלב בין אהבתו לפופ עולמי, אמנות חזותית וזווית חדה על הרגעים הגדולים – והגדולים פחות – של תחרות הזמר של האירוויזיון.
בעל תואר ראשון בעיצוב אופנה וחדשנות, עם נקודת מבט ייחודית על מופעים, סטיילינג ובחירות אמנותיות שמשפיעות על הדרך בה שירים נחרטים בזיכרון. מתמחה בניתוח חזותי ותרבותי של ההופעות על הבמה – מהעמדה ועד סאב-טקסט.
מאמין שאירוויזיון הוא הרבה יותר ממוזיקה – זה סיפור על זהות, על מסר, ועל הדרך בה מדינות רוצות שיראו אותן. עוקב באובססיביות אחרי כל אירוויזיון מאז 2015.
עודכן לאחרונה בתאריך 11 במאי 2025 10:48 על ידי אופק ג'רסי
