ישראל פגשה בשנת 2024 את האירוויזיון במאלמו ואת המשחקים האולימפיים בפריז, ונדמה כי על אף החזון המשותף של אחדות, כבוד וגשר בין עמים, האירוויזיון כשל במשימה שהמשחקים נחלו בה הצלחה מדהימה. אז מה השתבש בתחרות שלנו? דעה.

תחרות האירוויזיון בשנת 2024 תיזכר לדורות כמהדורה הסוערת, האיומה והאלימה ביותר בתולדות התחרות, אולי אף הראשונה שנוכל לקרוא לה כך. במשך 68 שנות האירוויזיון, האירוע עמד למבחן חוזר ונשנה בהבטחתו לשמש כגשר בין עמים, תרבויות ומקום לשיח מכבד, מכיל ואוהב. כזה שמקבל את כולם ללא הבדל נטייה מינית, מוצא אתני-לאומי או אף סגנון אמנותי.

אבל השנה במאלמו, נדמה שהחזון של תחרות האירוויזיון כשל, ובדיוק בשנה שבה חתמה התחרות את סיסמתה "מאוחדים על ידי המוזיקה" (United By Music), המוניטין של התחרות ירד לטמיון, בעיקר סביב התמודדותו של האירוויזיון עם סוגיית השתתפותה של ישראל השנה ברקע המלחמה המתמשכת והמזרח התיכון הבוער. חודשיים וחצי לאחר מכן, כשהלפיד האולימפי נדלק בפריז לכבוד פתיחת המשחקים האולימפיים, פגשנו ביקום אחר, שלכאורה אמור להשתתף עם האירוויזיון בערכיו ובמסריו, ובפועל עושה זאת הרבה יותר טוב ממה שהצליחה תחרות המוזיקה לעשות השנה במאלמו.

במקום בוז, צפינו בכבוד. במקום בידוד, זכינו בחיבוקים על פודיום המדליות. במקום ניכור ופוליטזציה, זכינו לשמוע את ההמנון מושמע ללא הפרעה או אלימות. מה השתבש באירוויזיון, ומה ניתן ללמוד מהמשחקים האולימפיים?




פחות משלושה חודשים אחרי שאירוע המוזיקה הגדול ביותר בעולם הסתיים כשהוא חבול ומדמם, נפתחו המשחקים האולימפיים בפריז, בירת צרפת. ושם בעיר האורות, ישראל נחתה באירוע הספורט הגדול ביותר בעולם, המשתתף עם האירוויזיון בחזונו למציאות מכילה, מאוחדת, המחברת בין מדינות ואנשים על בסיס אהבה אחת משותפת. עדן גולן, נציגת ישראל וזוכת המקום החמישי באירוויזיון 2024 עם שירה "Hurricane" (בעברית: "הוריקן") ספגה קריאות בוז אלימות באולם התחרות, נידוי ותוקפנות מצד רוב המשלחות המשתתפות וקמפיין חסר תקדים להדחתה מתחרות המוזיקה. עונת אירוויזיון שלמה לא העניקה לישראל ולתאגיד השידור הישראלי "כאן" שהשתתף בתחרות אף לא רגע אחד של נחת, של קבלה, אמפתיה או תחושת השתתפות באחדות הזו, שכתובה כל כך יפה בפונט מעוצב על כרזות האירוויזיון בשוודיה.

בפריז, יכולנו לראות שהמשלחת הישראלית למשחקים האולימפיים מקבלת חיבוק חם וכבוד מקצועי, ספורטיבי ואנושי, על אף ניסיונות לפסול את ישראל גם מהאולימפיאדה (שנדחו על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי). כמעט ולא נשמעו שריקות בוז באף ארנה, רובם המכריע של הספורטאים האולימפיים הפגינו יחס מכבד לשותפיהם היריבים הישראליים על מגרשי ומשטחי המשחקים (למעט כמובן מקרים בודדים וצפויים כמו ספורטאים ממדינות ערב). על אף הבידוד של המשלחת הישראלית, בדומה למקבילתה באירוויזיון במאלמו, כתוצאה מצרכים ביטחוניים ואבטחתיים, על מסך הטלוויזיה צפינו באירוע עם אווירה וערכים אחרים לגמרי מהאירוויזיון – פרגון בפודיום, מקצועיות, משחקים מכבדים, ניהול מהוקצע ושוויוני וקהל המכבד את המקום בו הוא נמצא ולא קורא לעבר הספורטאים הישראליים ומבזה את כבודם.




כבוד של אמנים מול כבוד של ספורטאים: מה מנצח?

אין ספק שאם במשחקים האולימפיים עסקנו, אז אמני האירוויזיון לדורותיהם כקבוצה לא יזכו במדליית הזהב בענף הכבוד לאחר. עשרות שנות האירוויזיון היו מלאות בשערוריות פוליטיות ואישיות שונות, אך השנה נדמה שהאמנים שכחו מהו כבוד בסיסי בין אדם אחד לאחר. יש שיגידו שערכיהם של האמנים, בעיקר מהסוג הסטיגמטי שנפוץ באירוויזיון (זיקה ללהט"ב, לליברליות ולאינדיווידואליזם) מתאפיינים באגוצנטריות, האדרה עצמית, תשוקה לפרסום וטראפיק וכו'. לא כך כל האמנים של האירוויזיון, יש המונים שידועים בצניעות, בלב הרחב שלהם ולעיתים אף בביישנותם, למשל בייבי לזניה (Baby Lasagna), נציג קרואטיה וזוכה המקום השני באירוויזיון 2024.

מולם עומדים הספורטאים, שמחונכים מגיל קטן על כבוד, התנהגות ספורטיבית וחתירה למצוינות. באליפויות עולם ובתחרויות לאורך השנים בין האולימפיאדות הם פוגשים בעשרות ספורטאים כמותם ממקומות שונים ברחבי העולם, לומדים לכבד, לקבל הפסדים ולהביע ניצחונות בצורה שאינה מתגרה. כמובן שגם כאן יש יוצאי דופן, כמו ספורטאים שאינם מוכנים ללחוץ את ידיהם של עמיתיהם הישראליים, בעיקר מפחד מתגובות במדינת המוצא שלהם או מהמשטר השולט שם.

כך או כך, מורכבות קיימת בכל צד, גם של האמנים וגם של הספורטאים. אך נדמה שהשנה הספורטאים ניצחו במבחן הכבוד האנושי שלהם לחבריהם ממשלחת ישראל במשחקים האולימפיים, וזאת ניתן לראות כמעט בכל האירועים, בירידה מהמגרש, בקידה לפני ואחרי משחק ג'ודו או בתמונות משותפות על הפודיום. נדמה כי רוב הספורטאים לא העיבו על כלל האווירה (מה שכן קרה באירוויזיון), הצליחו לשים את המאורעות הפוליטיים-ביטחוניים בצד. כבוד כזה ראינו גם מהקהל, שמורכב ממאות אלפים צופים ברחבי פריז מכל העולם, חלקם אף ממדינות שאינן חובבות מאוד את ישראל בלשון המעטה.

ושוב, ברוב המכריע של המשחקים לא נשמעו שריקות בוז משפילות, קריאות פוליטיות פרו-פלסטיניות, ונדמה שאף הקהל הישראלי הצליח גם לשים את האירועים הקשים במדינתנו בצד ולאפשר משחקים נקיים וניטרליים. באירוויזיון, אין צורך להזכיר אלא רק להתבייש, עדן גולן זכתה לבוז צורם אוזניים ומשפיל בעת שעלתה לבמה וביצעה את השיר שלה, בעודה מתמודדת עם מתחים עם הרוב המוחלט של נציגי המדינות המשתתפות בתחרות ובראשן הנציג.ה האירי.ת באמבי ת'אג (Bambie Thug), שהפכ.ה את האירוויזיון השנה לזירת שנאה ופוליטיזציה יותר מכל אחד אחר.




האירוויזיון השתנה, המפיקים קפאו במקום

עם הפיכתו של האירוויזיון לאירוע "גיי-פרנדלי", שזוכה לפופולריות בקרב קהלים ליברליים ופרוגרסיביים, מה שאמור לשקף את האופי המכיל, הפתוח והמאחד של התחרות, השינוי הזה גרם לפנייה חדה באופיו של התחרות ונדמה שהקהל הזה לוקח חלק גדול באווירתו העכורה של האירוע תוך ליבוי השנאה והשיח המכוער על הבמה, מאחורי הקלעים, במסדרונות ההפקה וברשתות החברתיות. הקהל הליברלי, שרובו טוב ומגיע לאירוויזיון מתוך אהבה לתחרות, מכיל בתוכו גם קבוצת WOKE שגרמה לתחרות להתנתק מהחזון שלה ולהשתמש בפלטפורמה של האירוויזיון לצורך קידום אינטרסים אישיים, פרסום זול, אג'נדות פוליטיות והתנגחות בין מדינות ואידאולוגיות. האירוויזיון שנוסד אחרי מלחמת העולם השנייה לאחר שאירופה הבטיחה "לא עוד מלחמה", הפך לזירה של ממש במלחמה במזרח התיכון שמסעירה עולם שלם.

מול השינוי הצורם והמזעזע שמערער את מעמדו ושמו הטוב של מוסד האירוויזיון, נדמה כי השנה ההנהלה וההפקה של התחרות קפאו במקום, נשארו במסגרתם ה"פורמלית" המדוקדקת והיבשה, והתעוררו רק לאחר התחרות לפתוח בתחקיר כדי לנסות ולהציל את יסודותיה של האירוויזיון. נדמה ששינוי, כל שינוי, צריך היה לבוא מזמן, בלי קשר לישראל והפלסטינים, רוסיה ואוקראינה, להט"ב או לא-להט"ב.

האירוויזיון שממנו יצאו שמות גדולים כמו סלין דיון ולהקת אבבא, כשל במשימתו לשמש כגשר של אהבה ושיח בינלאומי. על האירוויזיון לבחון את אולימפיאדת פריז כמגה-אירוע (שמול גודלו האירוויזיון מתגמד מאוד) שהצליח על אף כל הקשיים להמשיך מסורת של כבוד, יחס אנושי, חיבור בינלאומי ואחדות. אם תצליח התחרות שאנחנו אוהבים ללמוד שיעור או שניים מהמשחקים האולימפיים, אולי נוכל לשים את מהדורת מאלמו 2024 מאחור ולהיזכר בה לא כאסון אלא כמקום שממנו התרוממנו לפסגות גבוהות יותר.

אירוויזיון 2025: תחרות האירוויזיון ה-69 תתקיים בשוויץ, לאחר זכייתה השלישית בהיסטוריה של שוויץ עם השיר "The Code", בביצועם של הזמר.ת נמו (Nemo). זאת תהיה הפעם השלישית שבה התחרות תתארח בשוויץ, לאחר שהתחרות התארחה בשוויץ בשנים 1956 ו-1989.




רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תיהיו הראשונים לדעת!