אדם, שהשתתף באירוויזיון 1985 והתמודד פעמיים נוספות בקדם האירוויזיון, נפטר בגיל 64 לאחר מאבק במחלת הסרטן. הזמר, שהותיר חותם עמוק בתעשיית המוזיקה הישראלית, השאיר אחריו מורשת מוזיקלית עשירה ומילות פרידה מרגשות.

עולם המוזיקה הישראלי התעורר הבוקר (יום חמישי) לבשורה עצובה: הזמר אדם, או בשמו האמיתי חיים כהן (Haim Cohen), הלך לעולמו בגיל 64 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. אדם, שנחשב לאחד מאלילי הנוער הגדולים של שנות ה-80, הותיר אחריו מורשת מוזיקלית עשירה ומעריצים רבים שגדלו על שיריו.

במילים האחרונות שהשאיר אחריו, ביקש אדם להודות על "המסע המופלא והבלתי יאמן" שחווה בחייו. הוא כתב: "רוצה להודות על המסע המופלא והבלתי יאמן בחיים האלה. עשיתי המון, הייתי טוטאלי, הלכתי עד הקצה בכל דבר, באהבה, בחברות, ביצירה". מילים אלו משקפות את האישיות הכריזמטית והאותנטית שאפיינה את אדם לאורך כל הקריירה שלו.




מסע מוזיקלי מרתק

אדם החל את דרכו המוזיקלית בשנות העשרים לחייו, כאשר זכה לחשיפה משמעותית בתחרות האירוויזיון בשנת 1985. הוא שימש כרקדן וזמר ליווי של יזהר כהן (Izhar Cohen) בשיר "עולה עולה", שנבחר לייצג את ישראל באירוויזיון באותה שנה. מאז, הקריירה שלו המריאה, והוא הפך לאחד הזמרים המובילים והאהובים בישראל.


אדם רוקד בצד ימין, לבוש בצהוב

לאורך השנים, אדם המשיך להשתתף בתחרויות הקדם אירוויזיון, מה שמדגיש את מעמדו כאמן מוביל בתעשייה. ב-1991, הוא הגיע למקום השני עם השיר "יחד נעמוד", ובשנת 1993 הגיע למקום השלישי עם השיר "עד". השתתפויות אלו חיזקו את מעמדו כאחד הקולות המובילים במוזיקה הישראלית.




מורשת מוזיקלית עשירה

אדם השאיר אחריו מורשת מוזיקלית עשירה, עם להיטים רבים שהפכו לחלק בלתי נפרד מפס הקול של ישראל. שירים כמו "סוד", "אין מוצא" ו"מצטער" הם רק חלק קטן מהרפרטואר העשיר שהשאיר אחריו. אלבומיו, שיצאו לאורך שנות ה-80 וה-90, היו פורצי דרך ועיצבו את הסאונד של המוזיקה הישראלית באותה תקופה.

מעבר להיותו זמר מצליח, אדם היה גם שחקן ומנחה טלוויזיה. הוא כיכב בתוכנית הטלוויזיה "פלאי קלעים" ובמחזמר "הקוסם", מה שהדגיש את הכישרון הרב-תחומי שלו.

לקראת סוף חייו, אדם המשיך להיות דמות משמעותית בתרבות הישראלית. בשנת 2010 הופק סרט תיעודי על חייו, "חיים ואדם", ובשנת 2011 הוא השתתף בתוכנית הריאליטי "היכל התהילה".

השפעה על התרבות הישראלית

חברתו הטובה שייצגה את ישראל באירוויזיון 1992, דפנה דקל (Dafna Dekel), שיתפה זיכרונות אישיים מהימים האחרונים של אדם, מתארת אותו כאדם אכפתי שתמיד חשב על אחרים, אפילו ברגעיו האחרונים. היא סיפרה: "הבן אדם שוכב הוא על מיטתו בבית החולים וחושב עליי ורוצה לעזור לי. כזה הוא היה – תמיד חושב על אחרים".

ירדנה ארזי (Yardena Arazi), שהשתתפה באירוויזיון פעמיים ואף הנחתה את התחרות ב-1979, תיארה את אדם כ"זמר נשמה רגיש וכריזמטי, שחקן מוכשר ופרפורמר שמסוגל לסחוף כל קהל". היא הדגישה את המסע המורכב שעבר בחייו, עם "פסגות גבוהות מאוד וגם טלטלות ואתגרים", ואת האופן המעורר השראה בו התמודד עם אתגרים אלו.

שר התרבות, מיקי זוהר (Miki Zohar), ספד לו באומרו: "תרומתו להתפתחות המוזיקה הישראלית תישאר איתנו לעד וקולו המיוחד יחסר לנו מאוד". דברים אלו מדגישים את ההשפעה העמוקה שהייתה לאדם על המוזיקה והתרבות בישראל.




אדם משאיר מורשת שתישאר לנצח

לכתו של אדם מסמנת סוף עידן במוזיקה הישראלית. הוא היה יותר מסתם זמר – הוא היה קול של דור, אמן שהשפיע עמוקות על התרבות הישראלית ועל חייהם של רבים במהלך שנות ה-90. המילים האחרונות שהשאיר בהתייחס לחטופים בעזה, "אם לא הצלחתי לסייע מלמטה בעניין השבת החטופים, אנסה לפעול מלמעלה. תהיו טובים, אוהב", משקפות את האישיות הדואגת והאוהבת שלו, שתמיד חשבה על אחרים.

בעוד שקולו הפיזי נדם, המורשת המוזיקלית והתרבותית שהשאיר אדם תמשיך להדהד עוד שנים רבות. שיריו, אישיותו הכובשת והשפעתו על המוזיקה הישראלית יישארו חלק בלתי נפרד מההיסטוריה התרבותית של ישראל. כפי שאמר בעצמו במילותיו האחרונות, הוא אכן השאיר חותם עמוק ובלתי נשכח על כל מי שפגש או השפיע עליו בדרך זו או אחרת.




רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תהיו הראשונים לדעת!