תחילתה של מגמה? במהלך העשור האחרון לא פחות מתשע מדינות ממזרח אירופה פרשו או הודחו מהתחרות מסיבות פוליטיות או עקב קשיים כלכליים. בימים שבהם העולם מנסה לשדר אחדות מזויפת, נראה שאירופה שוב מתחלקת לגוש המזרחי ולגוש המערבי. פרויקט מיוחד.
איגוד השידור האירופי מצהיר בכל הזדמנות שתחרות האירוויזיון אינה מערבת בתוכה פוליטיקה, אבל רבים מאיתנו יחלקו על הקביעה הזאת. לאורך רוב שנותיה, תחרות האירוויזיון ידעה לא מעט דרמות פוליטיות – החל מהצטרפותן של יוגוסלביה וספרד לתחרות ב-1961 בזמן ששתיהן היו תחת משטר דיקטטורי, היריבות רבת השנים של טורקיה ויוון שהובילה ללא מעט פרישות בשנות השבעים והשמונים, ועד זכייתה של אוקראינה באירוויזיון 2022 בעקבות תמיכה מסיבית של אירופה שתמכה במדינה שנמצאת במלחמה מול רוסיה.
כבר אחרי מלחמת העולם הראשונה שהסתיימה ב-1945, חולקה אירופה לשני גושים – גוש המזרח בניהולה של ברית המועצות, כיום רוסיה, וגוש המערב בניהולה של ארצות הברית. לימים הפך עימות זה למלחמה הקרה, עימות שלמעשה מתרחש היום עד מאחורי הקלעים ומקבל חיזוק כשאני רואים את ההבדלים שעדיין קיימים גם כיום בין מזרח אירופה למערב אירופה.
למעשה, הפעם האחרונה שבה רוב מדינות מזרח אירופה השתתפו בתחרות הייתה באירוויזיון 2012. במהלך השנים שחלפו מאז פרשו או הודחו מהתחרות עשר מדינות: טורקיה וסלובקיה ב-2013, בוסניה והרצגובינה ב-2017, הונגריה ב-2020, בלארוס ב-2021, רוסיה ב-2022, ובולגריה, מונטנגרו ומקדוניה הצפונית ב-2023. המדינה העשירית שלא נכללת ברשימת המדינות של אירוויזיון 2024 היא למעשה רומניה, שבימים אלו עדיין מנהלת מגעים מול איגוד השידור האירופי.
מה הוביל לפרישתן של מדינות מזרח אירופה מהתחרות הפופולרית? האם מדובר בתחילתה של מגמה או במשהו זמני? והאם מישהי מהמדינות מתכוונת לחזור לתחרות בעתיד? הכנו לכם סקירה על היסטוריית ההשתתפות של המדינות שכבר לא לוקחות חלק בתחרות.
טורקיה
השתתפות ראשונה: אירוויזיון 1975.
השתתפות אחרונה: אירוויזיון 2012.
עד שנת 2000 טורקיה נחשבה לאחת מהמדינות הכושלות בתחרות. בתקופה שבה ההצבעה הייתה נתונה רק בידי השופטים, טורקיה מצאה את עצמה פעם אחר פעם בתחתית הטבלה עם ניקוד נמוך משופטים שלא הצליחו להתחבר לשירים שטורקיה שלחה לתחרות. יוצאי דופן היו המקום התשיעי של טורקיה באירוויזיון 1986 עם השיר "Halley", שהביא למדינה כניסה ראשונה לטופ עשר, והמקום השלישי של טורקיה באירוויזיון 1997 עם השיר "Dinle", שהיה להישג הכי טוב של טורקיה עד אותה עת ולפעם הראשונה שטורקיה נכנסה לחמישייה הפותחת.
עם ביטול הצבעות השופטים, והכנסת הצבעת הקהל בבית החל מאירוויזיון 1998, טורקיה פרחה. זה התחיל בקטן עם מקום עשירי באירוויזיון 2000 ומקום 11 באירוויזיון 2001, והפך למשהו גדול מאוד כאשר באירוויזיון 2003 טורקיה קטפה לראשונה בתולדותיה את המקום הראשון עם השיר "Everyway That I Can". בעשור שחלף מאז הצליחה טורקיה להיכנס לטופ עשר עוד שש פעמים והפכה לאחת מהמדינות המצליחות בתחרות. רבים קישרו זאת להצבעות רבות שקיבלה טורקיה ממהגרים טורקיים מכל רחבי אירופה.
עם זאת, כבר באירוויזיון 2009 היה נדמה שמשהו מתחיל להיסדק. באותה שנה הוחזרה לתחרות הצבעת השופטים לצד הצבעת הקהל בבית, והשופטים פחות התחברו לשירים של טורקיה ודירגו אותם בתחתית הטבלה. הדבר הגיע לשיאו באירוויזיון 2011 כאשר טורקיה מצאה את עצמה לראשונה בתולדותיה מחוץ לגמר, וזאת למרות שהקהל בבית כן העלה אותה לגמר. בסוף 2012 עוררה טורקיה רעש גדול כאשר הודיעה לאיגוד השידור האירופי שהיא פורשת מהתחרות ומאז לא חזרה אליה. טורקיה נימקה את פרישתה בכך שאינה מרוצה מחוקי התחרות – החל משיטת ההצבעה החדשה שנותנת כוח רב מידי לשופטים, דבר שפוגע בסיכויי הצלחתה בתחרות, ועד העובדה שמדינות הביג חמש (איטליה, בריטניה, גרמניה, ספרד וצרפת) משתתפות כל שנה באופן אוטומטי בגמר.
רבים מחובבי האירוויזיון בישראל ובאירופה טענו שמדובר בתירוץ בלבד, והסיבה האמיתית לפרישתה של טורקיה היא הפיכתה ממדינה ליברלית וחילונית למדינה מוסלמית הדוקה שחוקיה ואופייה לא מתכתב עם תחרות האירוויזיון שמזוהה עם קהילת הלהט"ב. הדבר קיבל חיזוק ב-2018, כאשר מנכ"ל רשת הטלוויזיה הטורקית איברהים ארן (İbrahim Eren), ציין את זכייתה של אוסטריה באירוויזיון 2014 עם הזמרת קונצ'יטה וורסט (Conchita Wurst). בשנים האחרונות היה ניסיון של איגוד השידור האירופי להחזיר את טורקיה לתחרות, והייתה תקווה כזאת כאשר בבחירות האחרונות בטורקיה התמודד מועמד ליברלי שרצה להחזיר את טורקיה לאירוויזיון, אך עד כה כל המגעים נכשלו.
סלובקיה
השתתפות ראשונה: אירוויזיון 1994.
השתתפות אחרונה: אירוויזיון 2012.
סלובקיה תכננה להצטרף לתחרות ב-1993 אך עקב הצטרפותן של מדינות רבות ממדינות ברית המועצות ויוגוסלביה לשעבר, לא עברה את שלב הסינון הראשוני. סלובקיה הצטרפה רשמית לאירוויזיון ב-1994 אך עקב הישגים נמוכים ושיטת הרגולציה שהייתה נהוגה באותן שנים, נאלצה סלובקיה להיעדר מהתחרות מספר פעמים ולמעשה השתתפה רק בשנים 1994, 1996 ו-1998. בשנת 2000 סלובקיה הייתה זכאית לחזור לתחרות אך רשת הטלוויזיה הסלובקית, SVT, בחרה לפרוש עקב קשיים כלכליים.
בתחילת שנות האלפיים התעלמה רשת הטלוויזיה מפרויקט האירוויזיון ולא גילתה בו עניין, אך בעקבות הצטרפותה של שכנתה צ'כיה לתחרות ב-2007 החליטה סלובקיה לחזור לאירוויזיון ב-2009 לאחר עשר שנות היעדרות עם רשת טלוויזיה אחרת, RTVS. סלובקיה השתתפה בתחרות במשך ארבע שנים ברציפות, ולמרות ששלחה ב-2010 את אחד מהשירים האהובים על חובבי האירוויזיון, "Horehronie", לא הצליחה להעפיל לגמר באף אחת מהתחרויות.
במשך עשור נעדרה סלובקיה מהתחרות ולא חזרה אליה. יחד עם זאת, בחודש אוגוסט האחרון התעוררה תקווה חדשה בעקבות גל מינויים חדש ברשת הטלוויזיה ומימון שנמצא להשתתפות בתחרות לובוש מאחאי (Ľuboš Machaj), מנכ"ל רשת הטלוויזיה, וזוזנה ויצ'לובה (Zuzana Vicelova), ראשת יחסי הציבור והתקשורת של רשת הטלוויזיה, מסרו שהם יפעלו כדי להחזיר את סלובקיה לתחרות כבר ב-2025.
בוסניה והרצגובינה
השתתפות ראשונה: אירוויזיון 1993.
השתתפות אחרונה: אירוויזיון 2016.
התפרקותה של יוגוסלביה ב-1991 פיצלה את המדינה למדינות חדשות שנוסדו על שטחה. אחת מהן הייתה בוסניה והרצגובינה שעשתה את הופעת הבכורה שלה באירוויזיון 1993. בוסניה, שהצטרפה לתחרות בשיאה של מלחמה עקובה מדם בשטחה, זכתה לתרועות רמות מהקהל שישב באולפן, וגם קו השידור המשובש של מגישת הניקוד הבוסנית לא מנע מהקהל לפרגן למדינה שהצטרפה לתחרות למרות כל הקשיים.
בשנים הראשונות הגיעה בוסניה להישגים ממוצעים עד נמוכים בתחרות, אך כניסתה של הצבעת הקהל בתחילת שנות האלפיים גרמה לבוסניה לפרוח ולהפוך לאחת מהמדינות הדומיננטיות והאהובות בתחרות. מאז החלה שיטת חצאי הגמר ב-2004, בוסניה הייתה בין המדינות הבודדות שהעפילו לגמר כל שנה והגיעה לטופ עשר חמש פעמים. באירוויזיון 2006 הגיעה בוסניה להישג הכי טוב שלה בתחרות, לאחר שהזמר הארי מאטה הארי (Hari Mata Hari) הגיע למקום השלישי עם השיר "Lejla".
בסוף 2012 הודיעה רשת הטלוויזיה הבוסנית כי היא נאלצת לפרוש מאירוויזיון 2013 עקב קשיים כלכליים, בתקווה לחזור לתחרות כבר ב-2014. עם זאת, המדינה לא חזרה לתחרות ורק בעקבות מימון שהשיג הזמר דין (Deen), מי שייצג את בוסניה ב-2004 וחזר לתחרות בפעם השנייה ב-2016, הודיעה בוסניה כי היא חוזרת לאירוויזיון. עם זאת, החזרה לא החזיקה מעמד וכבר שנה לאחר מכן בוסניה מצאה את עצמה מחוץ לתחרות. עם הזמן התברר שרשת הטלוויזיה הבוסנית, BHRT, נמצאת בחובות כספיים כבדים ואיגוד השידור האירופי הטיל עליה סנקציות עקב חובות שלא שולמו. למרות שעברו שש שנים מאז פרשה מהתחרות, המצב לא השתפר ובחודש נובמבר האחרון הודיע ה-EBU שבוסניה עדיין מצויה תחת סנקציות שמונעות ממנה השתתפות באירועי אירוויזיון עתידיים.
הונגריה
השתתפות ראשונה: אירוויזיון 1994.
השתתפות אחרונה: אירוויזיון 2019.
הונגריה, בדומה לסלובקיה, תכננה להצטרף לתחרות ב-1993 אך עקב הצטרפותן של מדינות רבות ממדינות ברית המועצות ויוגוסלביה לשעבר, לא עברה את שלב הסינון הראשוני. שנה לאחר מכן עשתה הונגריה את הופעת הבכורה שלה וסחפה אחריה את אירופה לאחר שסיימה במקום הרביעי עם השיר "?Kinek mondjam el vétkeimet", שנחשב עד היום להישג הכי טוב שלה בתחרות. בשנים הבאות לא הצליחה הונגריה לשחזר את ההצלחה וסיימה או באמצע או בתחתית הטבלה. הונגריה הייתה אמורה לחזור להשתתף בתחרות ב-2000 אך רשת הטלוויזיה בחרה לפרוש מהתחרות ולא חזרה אליה עד 2005.
החזרה של הונגריה לתחרות הייתה קצרה וכבר ב-2006 בחרה לפרוש מהתחרות בפעם השנייה עקב קשיים כלכליים. שנה לאחר מכן הונגריה חזרה לתחרות והגיעה למקום התשיעי בתחרות, שהיה להישג הכי טוב שלהם מאז הופעת הבכורה ב-1994 ולפעם השנייה בסך הכל שהונגריה נכנסת לטופ עשר. ב-2009 עשתה הונגריה בלאגן שלם, לאחר שהחליפה לא פחות משלושה זמרים לתחרות – הראשון שנבחר, מארק זנטאי (Márk Zentai), נבחר לשיר בתחרות את השיר "If You Wanna Party" אך נפסל לאחר שהתגלה שהשיר הוא חידוש לשיר שוודי שיצא ב-2004. השנייה שנבחרה, קטיה טומפוש (Kátya Tompos), הפכה לאהובה מאוד בקרב חובבי האירוויזיון לאחר שנחשף כי תשיר בתחרות את השיר "Magányos csónak" (בעברית: "סירה בודדה"), אך זמן קצר לאחר בחירתה נאלצה לפרוש עקב התחייבויות קודמות. בסופו של דבר נבחר זולי אדוק (Zoli Ádok) שנשלח למוסקבה ונכשל בחצי הגמר.
ואם חשבתם שפה נגמרה סאגת הפרישות של הונגריה, תחשבו שוב. לאחר פרישה שלישית וקצרה מאירוויזיון 2010, הונגריה חזרה לתחרות ב-2011 בכל הכוח. במהלך השנים האלו העפילה לגמר האירוויזיון במשך שמונה שנים ברציפות, הגיעה שלוש פעמים לטופ עשר ואף סיימה במקום החמישי באירוויזיון 2014 שהיה לתוצאה הגבוהה השנייה בתולדותיה. ב-2019 נשבר רצף העליות לגמר, ובסוף אותה שנה הונגריה הפתיעה רבים והודיעה שהיא פורשת מהתחרות בפעם הרביעית עקב קשיים כלכליים. רשת הטלוויזיה ההונגרית טענה שהיא מעדיפה להשקיע משאבים כלכליים בהפקות מקומיות במקום באירוויזיון, אך מאירועי הקלעים נשמעו קולות שטענו שהסיבה האמיתית לפרישה היא שהאירוויזיון הפך למזוהה מידי עם קהילת הלהט"ב, ובהונגריה כאמור נרמסות כיום זכויות הקהילה הגאה. מאז הונגריה נעדרת מהתחרות ואין באופק סימן לקאמבק מתקרב. נאלץ לחכות למהפך פוליטי שיחזיר את המדינה לימים טובים יותר.
בלארוס
השתתפות ראשונה: אירוויזיון 2004.
השתתפות אחרונה: אירוויזיון 2019.
לא מעט דרמות סיפקה לנו בלארוס לאורך 18 השנים שבהם שלחה נציגים לאירוויזיון. למעשה, בלארוס לא השאירה חותם של ממש ולא הגיעה להישגים גבוהים לאורך כל שנות השתתפותה, פרט למקום השישי באירוויזיון 2007 עם השיר "Work Your Magic". בלארוס ידועה בתור המדינה שכמעט מידי שנה בחרה שיר לאירוויזיון ורגע לאחר מכן החליפה אותו, דבר שהפך למסורת ונעשה לא פחות מחמש פעמים:
- 2005: אנג'ליקה אגרבש (Angelica Agurbash) זכתה בקדם עם השיר "Boys and Girls" אבל בחרה לשיר באירוויזיון את "Love Me Tonight".
- 2010: להקת 3+2 נבחרה ישירות עם השיר "Far Away" אבל בחרה לשיר באירוויזיון את "Butterflies".
- 2011: אנסטסיה וינוקובה (Anastasia Vinnikova) נבחרה עם השיר "Born in Byelorussia" שעבר עיבוד מחדש ושוחרר תחת השם "I Am Belarusian". השיר בגרסתו החדשה, שנשמעה כמעט כמו הגרסה הראשונה, נפסל מהתחרות כיוון שבוצע בפומבי כשנה לפני האירוויזיון, מה שמעלה את השאלה למה הגרסה הראשונה של השיר לא נפסלה. בסופו של דבר נשלח לתחרות השיר "I Love Belarus".
- 2012: אליונה לנסקאיה (Alyona Lanskaya) זכתה בקדם עם השיר "All My Life" אך נפסלה מהתחרות עקב חשד לזיוף הצבעות בקדם ובמקומה נשלחה מי שהגיעה למקום השני בקדם, להקת לייטסאונד (Litesound) עם השיר '"We Are The Heroes".
- 2013: אליונה לנסקאיה (Alyona Lanskaya) זוכה פעם נוספת בקדם עם השיר "Rhythm of Love" אבל בחרה לשיר באירוויזיון את "Solayoh".
ב-2020 זוכה בקדם הצמד ואל (Val), אך עקב ביטול התחרות לא נוסע לאירוויזיון. מספר חודשים לאחר מכן מספר הצמד בראיון כי רשת הטלוויזיה הבלארוסית לא הרשתה להם לדבר עם התקשורת ולמעשה הוחרמה על ידה, וזאת עקב התנגדותם למשטר הדיקטטורי הנוכחי בבלארוס. בתחילת 2021 החלו להישמע קריאות להדיח את בלארוס מהתחרות עקב המצב הפוליטי במדינה אך איגוד השידור אישר את השתתפותם.
יחד עם זאת, חודש לאחר מכן החלה הדרמה האמיתית – בלארוס בוחרת לשלוח לתחרות את להקת גלאסי זמסטה (Galasy Zmesta) עם השיר "Ya Nauchi Tebya" (בעברית: "אני אלמד אותך"), אבל מהר מאוד זוהה השיר כפוליטי וכזה שתומך ברודן הבלארוסי, אלכסנדר לוקשנקו (Alexander Lukashenko). איגוד השידור האירופי פסל את השיר ונתן לרשת השידור הבלארוסית הזדמנות להחליף את השיר, אך גם השיר השני שנבחר, "Pesnya pro zaytsev" (בעברית: "שיר על ארנבות"), זוהה כפוליטי ונפסל מהתחרות. לאיגוד השידור האירופי זה הספיק ובלארוס הודחה מהתחרות עקב אי חופש הביטוי במדינה. ואם לא מספיק, חברותה של רשת הטלוויזיה המקומית הוקפאה ובלארוס נזרקה מהתחרות עד 2025. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה ה-EBU נקט בצעד כזה ובחר להרחיק מדינה מהתחרות ומהאיגוד עצמו. למרות שבלארוס תהיה רשאית לחזור כבר בשנה הבאה, קשה להאמין שנראה אותם מסכימים לחזור אחרי הדרמה הפוליטית ותמיכתה הגדולה ברוסיה, שגם היא כבר לא נמצאת בתחרות.
רוסיה
השתתפות ראשונה: אירוויזיון 1994.
השתתפות אחרונה: אירוויזיון 2021.
רוסיה, כמו רוב מדינות מזרח אירופה, הצטרפה לתחרות בתחילת שנות התשעים ועשתה את הופעת הבכורה שלה ב-1994. לאורך השנים צברה רוסיה מעמד של מדינה חזקה בתחרות והפכה לאחת מהמדינות המצליחות באירוויזיון. למעשה, רוסיה נחשבה לכל כך מוצלחת, כאשר בין השנים 2000-2021 הצליחה להגיע בהצבעת הקהל לנתון מדהים של לא פחות מ-15 פעמים בטופ עשר. רבים ייחסו את ההצלחה של רוסיה לשילוב בין שירים קליטים להצבעה המונית לה זכתה משאר מדינות מזרח אירופה, שחלקן היו בעברן חלק מברית המועצות.
עם זאת, כבר ב-2013 משהו החל להיסדק, כשברקע התחילו להישמע קולות על צעדים שנעשים נגד הקהילה הגאה ברוסיה, ובהמשך רוסיה גם פלשה לחצי האי קרים ששייך לאוקראינה. רוסיה מבחינתה שידרה עסקים כרגיל ושלחה לאירוויזיון "שירי שלום ואחדות" בין השנים 2013-2015, ולמרות שהקהל האירופי הצביע ופרגן, רוסיה קיבלה מטח של קריאות בוז מאלפי הצופים שהיו באולם באותן השנים.
הסערה נרגעה לתקופה קצרה, ורוסיה אף הצליחה לזכות בהצבעת הקהל באירוויזיון 2016, אבל רוסיה כמו רוסיה תמיד חזרה לכותרות. ב-2017 נבחרה יוליה סמוילובה (Yuliya Samoylova) עם השיר "Flame Is Burning", אבל מהר מאוד התגלתה התרמית לאחר שנחשף כי הזמרת ביקרה שנתיים קודם לכן להופיע בחצי האי קרים שנכבש ע"י רוסיה, והאוקראינים ראו בשליחתה לתחרות כצעד מתריס והצהרה פוליטית מכוונת. רוסיה מצידה הכחישה אך שירות הביטחון של אוקראינה הצהיר שעל הזמרת נאסר להיכנס למדינה למשך שלוש השנים הבאות, ה-EBU ניסה למצוא פתרון למצב ואף הציעה לזמרת להופיע באמצעות לווין, מה שבזמנו נשמע מגוחך אבל התגלה עם התפרצות הקורונה כצעד הכרחי. חודש לאחר מכן בחרה רוסיה לפרוש מהתחרות. יוליה עצמה חזרה לאירוויזיון שנה לאחר מכן וסיפקה לרוסיה אי העפלה ראשונה לגמר עם השיר "I Won’t Break".
אז מה בסוף הוביל להדחתה של רוסיה מהתחרות? בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, רשת הטלוויזיה האוקראינית עתרה לאיגוד השידור האירופי בדרישה להשעות את גופי השידור של רוסיה ולהדיחה מהתחרות. לקריאה הצטרפו בהמשך מדינות רבות, ביניהן שוודיה, איסלנד, ליטא, נורווגיה, הולנד, פולין, אסטוניה ופינלנד, שאיימו שיפרשו מהתחרות אם רוסיה תיקח בה חלק. ה-EBU נכנע ללחץ ושבוע לאחר מכן הודיע על הדחתה של רוסיה מאירוויזיון והקפיא את חברותן של רשתות השידור הרוסיות.
לעומת בלארוס, רוסיה הושעתה עד להודעה חדשה ונכון לכרגע חזרה לתחרות לא נראית באופק, לפחות לא בזמן הקרוב.
בולגריה
השתתפות ראשונה: אירוויזיון 2005.
השתתפות אחרונה: אירוויזיון 2021.
בולגריה היא אחת מהמדינות ההפכפכות בתחרות – או שהם לא עולים לגמר או שהם עולים ומגיעים למקומות גבוהים. המדינה הצטרפה לתחרות ב-2005 ובשנתיים הראשונות לא הצליחה להעפיל לגמר. ב-2007, בחסות ההשתלטות של מדינות מזרח אירופה על התחרות ועל שיטת ההצבעה, הצליחה בולגריה לעלות לגמר ולסיים במקום החמישי עם השיר "Water". ההצלחה לא נמשכה זמן רב ובין השנים 2008-2013 בולגריה לא הצליחה להעפיל לגמר, וזאת למרות שהקהל יותר התחבר לשירים שלה מאשר השופטים.
בסוף 2013 הודיעה רשת הטלוויזיה הבולגרית על פרישתה מהתחרות עקב קשיים כלכליים, ובולגריה חזרה לתחרות רק ב-2016. עם התאבון באה ההצלחה, והקאמבק של בולגריה סומן כהצלחה מסחררת – בולגריה העפילה לגמר האירוויזיון לראשונה מ-2007 וסיימה במקום הרביעי, ההישג הכי טוב שלה בתולדות התחרות. שנה לאחר מכן בולגריה התעלתה על עצמה והגיעה עד למקום השני עם השיר "Beautiful Mess". ב-2019 נאלצה בולגריה לפרוש מהתחרות בפעם השנייה, שוב עקב קשיים כלכליים, וחזרה לתחרות ב-2021. ב-2023 רשת הטלוויזיה הבולגריה פרשה מהתחרות בפעם השלישית ומאז לא הראתה כל כוונה לחזור לתחרות בזמן הקרוב.
מונטנגרו
השתתפות ראשונה: אירוויזיון 2007.
השתתפות אחרונה: אירוויזיון 2022.
אפשר לומר בלב שלם שההיפרדות של מונטנגרו מסרביה לא הועילה למדינה באירוויזיון. השתיים השתתפו בתחרות תחת יוגוסלביה עד 1992, ובין השנים 2004-2005 תחת האיחוד של סרביה ומונטנגרו. לאחר ששתי המדינות התפצלו, הן הצטרפו מחדש לתחרות כמדינות עצמאיות ב-2007, ובעוד סרביה זכתה לאורך השנים להצלחה גדולה וקלעה לטעם הקהל, מונטנגרו נשארה מאחור.
מונטנגרו לא הצליחה להעפיל לגמר בין השנים 2007-2009 ופרשה בסוף אותה שנה מהאירוויזיון עקב קשיים כלכליים. מונטנגרו חזרה לתחרות ב-2012 אך טרם פיצחה את הנוסחה להצלחה ושוב לא העפילה לגמר. ב-2014, לראשונה בתולדותיה, הצליחה מונטנגרו לעלות לגמר האירוויזיון עם השיר "Moj svijet", הישג שאותו שחזרה שנה לאחר מכן כשהעפילה בפעם השנייה עם השיר "Adio", שאף הגיע למקום ה-13 בגמר והביא למונטנגרו את ההישג הכי טוב שלה בתחרות עד היום. זאת הייתה למעשה הפעם האחרונה שבה הצליחה המדינה הבלקנית להעפילה לגמר, ומאז ראתה את הגמר מהבית. פרישתה השנייה של מונטנגרו הגיעה ב-2020, שוב עקב קשיים כלכליים. מונטנגרו חזרה להשתתפות יחידה באירוויזיון 2022, ומיד אחריה פרשה בפעם השלישית.
יחד עם זאת, לפני שבוע צצה תקווה חדשה לקאמבק אפשרי באירוויזיון 2025, וזאת לאחר שרשת הטלוויזיה הצהירה שהיא מתכננת להשיק קדם אירוויזיון חדש לקידום אומנים מקומיים, ובהתאם לתקציב תשקול חזרה לאירוויזיון בשנה הבאה. מחזיקים אצבעות.
מקדוניה הצפונית
השתתפות ראשונה: 1998.
השתתפות אחרונה: 2022.
מקדוניה הצפונית השתתפה בתחרות עד 2018 תחת השם "רפובליקת יוגוסלביה לשעבר מקדוניה". המדינה הקטנה הצטרפה לתחרות ב-1998 אך בשנים הראשונות לא זכתה להצלחה. כתוצאה מכך, ועקב שיטת הרגולציה שהייתה נהוגה בזמנו, מקדוניה מצאה את עצמה משתתפת באירוויזיון שנה כן שנה לא.
כאשר פוצלה התחרות ב-2004 מקדוניה נהנתה מההצלחה כמדינה מזרח אירופאית והצליחה להעפיל לגמר האירוויזיון במשך ארבע שנים ברציפות. יחד עם זאת, חזרתם של השופטים לתחרות ב-2008 לא עבדה לטובתם ומקדוניה מצאה את עצמה מחוץ לגמר בין השנים 2008-2009, למרות שכן העפילה בהצבעת הקהל. מאז, הייתה ידועה מקדוניה כמי שלא העפילה לגמר כמעט יותר מכל מדינה אחרת, כאשר בין השנים 2008-2022 מצאה את עצמה מקדוניה בגמר פעמיים בלבד – באירוויזיון 2012 עם השיר "Crno i belo" ובאירוויזיון 2019 עם השיר "Proud", שהביא למקדוניה את המקום השביעי ואת ההצלחה הראשונה שלה בתולדות התחרות.
בסוף 2022 הודיעה לראשונה מקדוניה על פרישה מהאירוויזיון עקב קשיים כלכליים, ובמהלך כל החודשים האחרונים ניהלה דיונים בניסיון לחזור לתחרות. למרות שבתחילה היה נדמה שנמצא תקציב להשתתפות, רשת הטלוויזיה בחרה לא לחזור לתחרות גם השנה.
חשוב לציין ולהבהיר: חלק מהקשיים הכלכליים של אותן מדינות נובעים גם, ואולי בעיקר, עקב דמי ההשתתפות בתחרות. מאז הדחתה של רוסיה, המדינה הגדולה בעולם ומי ששילמה לא מעט לאיגוד השידור האירופי, דמי ההשתתפות בתחרות עלו לכל שאר המדינות ומדינות מזרח אירופה, שגם ככה נמצאות בקשיים כלכליים, מצאו את עצמן ללא תקציב לתחרות.
אירוויזיון 2024: תחרות האירוויזיון ה-68 תיערך בעיר מאלמו שבשוודיה ב-7, 9 ו-11 במאי. זאת תהיה הפעם השביעית שבה תארח שוודיה את התחרות, לאחר שאירחה אותה בפעם האחרונה ב-2016 בעיר שטוקהולם. המקום הנבחר הוא "Malmö Arena" בו כ- 15,500 מושבים. המקום אירח בעבר את אירוויזיון 2013.
רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תיהיו הראשונים לדעת!
יוצר תוכן כתוב ותוכן מקורי בנושא האירוויזיון.
צופה בתחרות מאז 2006. חבר צוות ביורומיקס מאז 2021.
אימייל: [email protected]
מחפשים צלמי מגנטים? בחרו רק ב- LaVie Photography!