לפני שבוע הכריז איגוד השידור האירופי על שינויים בשיטת ההצבעה באירוויזיון 2023, שיטה שבה יינתן יותר כוח לקהל בבית. איך הדבר היה משפיע על ישראל? והאם היינו עולים לגמר בשנים קודמות?

איגוד השידור האירופי חשף בשבוע שעבר כי שיטת ההצבעה באירוויזיון 2023 צפויה להשתנות, ולתת משקל גדול יותר לקהל הצופים בבית. נזכיר כי בין השנים 2010-2022 ההצבעה התחלקה בין הקהל בבית (50%) לבין צוותי שופטים מכל מדינה (50%), שנתנו את הצבעתם בחצאי הגמר ובגמר. השנה כאמור, בשלב חצאי הגמר יצביע הקהל בבית בלבד, ובגמר הגדול ההצבעה תתחלק בין הצופים לבין צוותי השופטים – כמו בשנים קודמות.

אילו שיטת ההצבעה הייתה נהוגה בשנים 2010-2022, איך הדבר היה משפיע על הישגיה של ישראל בתחרות? ומיהן המדינות שהרוויחו אך גם הפסידו, משיטת ההצבעה הקודמת? יצאנו לבדוק.

2010 – הראל סקעת – "מילים"

אילו הייתה נערכת הצבעת קהל בלבד בחצאי הגמר של אירוויזיון 2010, ישראל הייתה מפספסת לראשונה את הגמר. הראל סקעת, שהופיע בחצי הגמר השני הגיע למקום ה-12 בהצבעת הקהל עם 46 נקודות – מרחק של שבע נקודות בלבד מהמקום העשירי. בעזרתם של צוותי השופטים, שמיקמו את ישראל במקום הרביעי, ישראל העפילה לגמר מהמקום השמיני המשוקלל.

בערב הגמר הגיעה ישראל למקום ה-19 בלבד בהצבעת הקהל, אך בעזרתם של השופטים שמיקמו את ישראל במקום החמישי, הצליח הראל סקעת לסיים את התחרות במקום ה-14.

 

2016 – חובי סטאר – "Made Of Stars"

אילו הייתה נערכת הצבעת קהל בלבד בחצאי הגמר של אירוויזיון 2016, ישראל הייתה מפספסת את הגמר פעם נוספת. חובי סטאר, שהופיע בחצי הגמר השני הגיע למקום ה-16 בהצבעת הקהל עם 20 נקודות – הרחק מעלייה לגמר. בעזרתם של צוותי השופטים, שמיקמו את ישראל במקום הרביעי, ישראל העפילה לגמר מהמקום השביעי המשוקלל.

בערב הגמר הגיעה ישראל למקום ה-22 בלבד בהצבעת הקהל, אך בעזרתם של השופטים שמיקמו את ישראל במקום השמיני, הצליח חובי סטאר לסיים את התחרות במקום ה-14 – בדומה להראל סקעת.

ומה בנוגע לשאר המדינות המשתתפות בתחרות? לאורך השנים, לא מעט מדינות נפגעו מהצבעות השופטים ופספסו מקום בגמר. למעשה, החל מ-2010, לא פחות מ-32 שירים שעלו בהצבעת הקהל פספסו את מקומם בגמר בגלל השופטים. לעומתם, 32 שירים (אותו מספר באופן מפתיע) עלו לגמר בעזרת הצבעות השופטים.

מיהן המרוויחות העיקריות שעלו לגמר עד היום בשיטת ההצבעת הקודמת?

ראשונה, אזרבייג'אן, שעלתה לגמר 3 פעמים בעזרת השופטים בשנים 2014, 2015 ו-2022. אחריה נמצאות 8 מדינות שעלו לגמר פעמיים בעזרת השופטים: אסטוניה (2011 ו-2013), מלטה (2012 ו-2014), הונגריה (2012 ו-2015), ישראל (2010 ו-2016), גאורגיה (2013 ו-2016), דנמרק (2017 ו-2019), אלבניה (2018 ו-2021) ושוויץ (2011 ו-2022). 13 מדינות עלו לגמר פעם אחת בעזרת השופטים: אירלנד ובוסניה והרצגובינה (2010), ליטא וסרביה (2011), אוקראינה (2012), ארמניה ומולדובה (2013), צ'כיה (2016), אוסטריה ואוסטרליה (2017), הולנד (2018), בלארוס (2019) ובלגיה (2021).

מיהן המפסידות העיקריות שלא עלו לגמר עד היום בשיטת ההצבעת הקודמת?

ראשונות, שוויץ ופינלנד שעלו לגמר 3 פעמים בהצבעת הקהל אך הפסידו מקום בגמר בגלל הצבעות השופטים – שוויץ בשנים 2012, 2013 ו-2017 ופינלנד בשנים 2010, 2015 ו-2017. אחריהן נמצאות 5 מדינות שעלו לגמר פעמיים בהצבעת הקהל: בולגריה (2012 ו-2013), בלארוס (2011 ו-2016), ליטא (2010 ו-2019), פולין (2018 ו-2019) וקרואטיה (2013 ו-2021). 16 מדינות עלו לגמר פעם אחת בהצבעת הקהל: שוודיה (2010), ארמניה, טורקיה ונורווגיה (2011), הולנד (2012), מונטנגרו (2013), אירלנד ופורטוגל (2014), צ'כיה (2015), בוסניה והרצגובינה ומקדוניה הצפונית (2016), אסטוניה (2017), יוון (2018), דנמרק (2021) ואלבניה וקפריסין (2022).

חשוב לציין שאיגוד השידור האירופי לא פרסם מה גרם לשינוי בשיטת ההצבעה. ניתן לשאר שהגורם העיקרי לכך היה פרשיית זיוף ההצבעות באירוויזיון 2022, או אולי אפילו העובדה שלראשונה בתולדות התחרות מדינה שסיימה במקום האחרון בחצי הגמר עם 0 נקודות (אזרבייג'אן), עלתה לגמר בעזרת השופטים.

אירוויזיון 2023: תחרות האירוויזיון ה-67 תיערך בעיר ליברפול שבבריטניה בתאריכים 9, 11 ו-13 במאי בהשתתפותן של 37 מדינות. בריטניה תארח את התחרות במקומה של אוקראינה שזכתה באירוויזיון 2022, עקב המלחמה המתנהלת בשטחה מאז חודש פברואר. זאת תהיה הפעם התשיעית שבה תארח בריטניה את התחרות, לאחר שאירחה אותה בפעם האחרונה ב-1998 בעיר ברמינגהם.

הרשמו לקבלת מייל על כתבות חמות מהאתר

[fblike]

רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תיהיו הראשונים לדעת!