התפתחות קהילת האירוויזיון בישראל כללה יצירת קהילות שחוות את האירוויזיון כל השנה, כל אחת בדרכה. שוחחתי עם האנשים שאחראיים כיום על כמה מקהילות האירוויזיון הפופולריות ביותר בישראל. והפעם: ערן לונה ומיקי ישראלי מלהקת היורופאלש.




להקת היורופאלש (EuroFalsh) היא קבוצה ישראלית שמופיעה כל ליל ראשון במועדון הלימה לימה (Lima Lima) בתל אביב ומבצעת כוריאוגרפיות מדויקות לצלילי שירי אירוויזיון וקדמי אירוויזיון. הלהקה פועלת כבר כ-20 שנה ובמהלך השנים התפתחה וזכתה למעין התאספות של קהילת חובבי האירוויזיון בישראל בכל שבוע, ואף להכרה בינלאומית.

 
לעדכונים חמים וזכייה בפרסים מטורפים –
לחצו כאן ועקבו אחרי דף האינסטגרם שלנו




מיקי, אפשר לומר שהקשר בינך לבין תחרות האירוויזיון הוא מלידה, תרתי משמע.

"אני ילידת סוף שנות השבעים. החלק הגורלי הוא שנולדתי בלילה שבו 'אבניבי' זכה, אבל בעצם זו הסיבה שבגללה כמעט לא נולדתי! כי אמא שלי הגיעה לחדר לידה וכולם דיברו על הניצחון של יזהר כהן, אני הייתי במצוקה ולא התייחסו אליה. בשנות השמונים אני זוכרת שכל הבית ישב וראה אירוויזיון, זה היה נושא שיחה מאוד גדול בישראל – היה רק ערוץ אחד וכולם צפו בזה. אבא שלי היה מקליט לנו את השירים על קלטות והייתי יושבת וצופה בזה, ובתור ילדה מאוד מוזרה הייתי יודעת לשיר בפינית ובשוודית ולומדת את התנועות. אני למעשה אחת מה'טיקטוקריות' הראשונות – הייתי לומדת את מהטלוויזיה את הצעדים, מה שהיום עושים בטיקטוק".

להקת היורופאלש מופיעה כבר כ-20 שנה. איך הכל התחיל?
ערן: "אירוויזיון 1999 נגמר, הגעתי למועדון ה"אאוט" בתל אביב וכל הפלייליסט שם הורכב משירי אירוויזיון. דיג'יי בשם פיני זילבר התחיל את הליין של שירי האירוויזיון באותו מועדון בימי ראשון, כי בכל יום בשבוע היה ליין אחר. חובבי אירוויזיון שהגיעו לשם באופן קבוע התחילו לעשות את התנועות לשירים, אבל הם עשו את זה הפוך מהמקור-ואני חטפתי עצבים! התחלתי לבצע שלושה נאמברים ובכל שבוע אני ועוד שני חברים רקדנו והוספנו עוד ועוד שירים לרפרטואר. זה התחיל נטו בתור אנשים שרוקדים לצלילי אירוויזיון. כשמיקי ועוד אנשים הצטרפו זה באמת הפך יותר לסגנון של מופע".
מיקי: "הגעתי למועדון כי חיפשתי דרך לחגוג את השחרור מהצבא של אחי. עד אז הייתי חובבת אירוויזיון מאוד גדולה אבל הייתי מאוד 'ארוניסטית' באהבתי לתחרות. עמדתי בילדותי מול הטלוויזיה והווידאו ולמדתי ריקודים. כשהגעתי למועדון ה'אאוט"'(בו ערן וחבריו הופיעו עם שירי האירוויזיון לראשונה) הייתי המומה וממש הרגשתי שאני בבית, לקח לי בדיוק שבוע להצטרף כי כבר ידעתי את כל הריקודים. בהתחלה זה היה חובבני, אבל אני אומרת שזה תחביב שיצא מפרופורציות.. הבסיס של היורופאלש זה אנשים שהתחברו על בסיס אירוויזיון".




תיארתם שזה ידבר לכל כך הרבה אנשים שיבואו לראות אתכם כל שבוע?
"כשמועדון האאוט נסגר ועברנו למועדונים אחרים עם הליין שלנו, אותו קהל המשיך להגיע. באותו זמן גם חברי ה- OGAE (האיגוד הרשמי לחובבי האירוויזיון) הגיעו ולאט לאט הצטרפו חובבים נוספים, ועוד אנשים צעירים. זו ההוכחה שהאירוויזיון לא מתיישן. אירוויזיון יש כל שנה והתחרות די מתאימה את עצמה לתקופה. ההתחדשות משאירה את האנשים. אני חושבת שמה שאוהבים בנו זה לא רק האירוויזיון, אלא גם משהו מאוד קהילתי – כולנו אוהבים את התחרות, לצחוק עליה, להיזכר בשירים הישנים ולרקוד את החדשים".

מאז עשו עליכם סרט תיעודי והזמינו אתכם להופיע ביורוקלאב (מועדון האירוויזיון הרשמי) ובמסיבות אירוויזיון נוספות ברחבי העולם. איך קיבלתם את ההכרה הבינלאומית הזו?
"עד 2011 כמעט אף אחד מאיתנו לא נסע לאירוויזיון, בטח לא כקבוצה. האירוויזיון היה בגרמניה והייתה החלטה קבוצתית שאנחנו רוצים לנסוע (חוץ ממיקי שהייתה אז בהיריון בחודש שמיני). מועדון ה'אוויטה' בו הופענו באותה תקופה עשה לנו יחסי ציבור מטורפים והגיעו גם יחסית הרבה תיירים לראות אותנו. הדיג'יי פיני זילבר (חברם הטוב שתקלט באותו מועדון בו החלו להופיע לראשונה) תקלט ביורוקלאב בגרמניה ואפשר לנו כיורופאלש לעלות לבמה. מיקי מספרת שחבריה ללהקה הפכו לכוכבים הגדולים של הערב והעלו אותם לאותה במה כל לילה לאחר מכן, ומכאן זה רק התרחב. ב-2012 יצא סרט תיעודי עלינו שיצר תודעה ציבורית, ב-2013 השתתפנו בפסטיבל סרטים גאה בציריך וב-2014, הזמינו אותנו להיות הלהקה הרשמית שמארחת את היורוקלאב. הכירו אותנו בעיקר מפה לאוזן וכנראה המפיק של היורוקלאב ב-2014 שמע שיש להקה כזאת מישראל וכבר מפברואר הם טסו במיוחד לארץ לראות אותנו! באותה שנה אירחנו בדנמרק אמנים כמו קונצ'יטה וורסט (Conchita Wurst), קריסטה סיגפרידס (Krista Siegfrids) וגם אמני עבר".




יש אירוע ספציפי שגרם לאירוויזיון בארץ להיחשף לעוד קהלים ולאנשים נוספים לראות אתכם?
"חד משמעית נטע (ברזילי). כישראלים אין לנו את הקטע התחרותי. מה שכן יש הוא התחרותיות פלוס ניצחון. אם אין אופציה לזכייה/עלייה לגמר, ישראלים בכלל לא רוצים לראות את האירוויזיון. אבל אם יש תחושה כלשהי שננצח – כל המדינה על זה. לפני אירוויזיון 2018 התחרות לא כל כך הייתה בתודעה של אנשים, כי אמנם עלינו לגמר אבל לא הגענו למקומות גבוהים. מועדון ה'אוויטה' נסגר ועברנו למועדונים אחרים, והפעם הראשונה שלנו ב'לימה לימה' (המועדון בו מופיעה הלהקה עד היום) הייתה מיד אחרי שחזרנו מאירוויזיון 2018, ועוד עם ניצחון. וזה היה ערב פשוט משוגע! המון אנשים הגיעו ופתאום גם אנחנו חזרנו לתודעה. כל פעם שיש עלייה וירידה בתודעת האירוויזיון, גם היורופאלש מרגיש את זה".




מה הדבר הכי מטורף שקרה לכם כיורופאלש?
"האירוויזיון בישראל (2019) הייתה חוויה מטורפת, העובדה שלא היה ספק לאף אחד שאנחנו צריכים להופיע בכל מקום והיה לנו ממש לו"ז של אייל גולן ביום העצמאות. החל ממתנ"סים ואפילו התנדבות בבתי חולים ועד לבמות הכי נחשבות. פגשנו מאחורי הקלעים את כל האמנים שהשתתפו באירוויזיון כולל אמנים מהעבר שהופיעו בארץ ונחשבנו שם כאמנים לכל דבר. בסופו של דבר אנחנו להקה שצמחה מחובבים ואנחנו עושים פרודיות על האמנים עצמם. אני (מיקי) הופעתי מול הזמרת האיסלנדית הרה ביורק (Hera Björk) כשאני ה'ארץ נהדרת' שלה, זו הזיה. וכשהרה אומרת לי שהיא שוקלת לאמץ קטעים שאנחנו הוספנו להופעות שלה, זה טירוף. גם ערן חיקה את אלני פוריירה (Eleni Foureira) בשיר 'Fuego' כשאלני לידו. בכלל, הגעה של אמנים ל'לימה לימה' זה מטורף.

אני (מיקי) בדיוק מציינת 20 שנה להגעתי ליורופאלש. הכרתי כאן אנשים כמו ערן שאני לא מאמינה שהייתי מכירה בדרך אחרת, והוא כבר כמו משפחה שלי. ואני מאחלת לנו שנמשיך לנצח גם עם היורופאלש ועם האהבה לאירוויזיון, כל עוד אנחנו יכולים".

להקת היורופאלש מופיעה בכל ליל ראשון (22:30) במועדון הלימה לימה בתל אביב. חפשו את היורופאלש באינסטגרם ובפייסבוק.




הרשמו לקבלת מייל על כתבות חמות מהאתר

    רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תיהיו הראשונים לדעת!