אירוויזיון – הסרט. צילום: ELIZABETH VIGGIANONETFLIX / Netflix

"Eurovision Song Contest: The Story of Fire Saga", סרט האירוויזיון בכיכובו ובהפקתו של וויל פארל, שוחרר ב- 26 ביוני. כיצד סרט אמריקאי מציג תחרות אירופאית? כתבתה של נועה ברכה.


את קיץ 2019 ביליתי בארצות הברית, ניו יורק, בשליחות. ביוני עליתי על מטוס אחרי שחודש מאי היה ללא ספק המאי הכי אירוויזיוני מכל 22 חודשי המאי של חיי. (הבנתם נכון, אני בת 22). אתם בטח מכירים את השבועות האלה שאחרי האירוויזיון, אתם שומעים את השירים בלופים. שוב ושוב ושובאז תדמיינו מה זה להגיע בחודש הזה לארצות הברית, המקום הזה ששולט בכל עולם התרבות מלבד האירוויזיון. אנשים שם לא הבינו מה אני רוצה מהם עם התחרות הזו. למעשה השירים האלה נשמעו להם סתם שירים.




אני לא אשכח שהלכתי בשדרה השביעית של ניו יורק כשפתאום אוזניי שמעו צליל מוכר, השיר "Chameleon" של מיקלה (Michela) שייצג את מלטה, השיר הושמע באחת המסעדות. אני זוכרת את עצמי קופצת מהתרגשות שיר אירוויזיון אירופאי מושמע במסעדה אמריקאית

יש משהו מרגש כשאמריקאי מכיר באירוויזיון על אף שהוא יודע שהוא לעולם לא יהיה חלק ממנוהתחושה הזו שאלילי התרבות האמריקאים יסתכלו מלמטה על משהו שהוא שלי ולא שלהם פשוט מספקתולכן עולם האירוויזיון נלהב לגלות שההכרה הזו הולכת להגיע בגרסה הוליוודית סרט קומי שיספר את סיפורה של התחרות בהשתתפות כוכבים כמו וויל פארל, רייצ׳ל מקאדמס ואפילו דמי לובאטו.




כמובן, שלא כולם באירופה שמחו על ההכרה הזו. הרבה רואים בניתוק מאמריקה כמה שהופך את האירוויזיון לכל כך מיוחד ובנוסף על כך יש כאלו שטוענים שמעורבות אמריקאית רק הורסת את המפעל התרבותי האירופאי הזה שנבנה אי שם, עשור אחרי מלחמת העולם השניה, על מנת להחזיר את החיוך לאירופה. וגם בסרט עצמו ישנם רמזים ברורים למדי לנושא הזה של תרבות אמריקאית לעומת תרבות האירוויזיון.

אז ב- 26 ביוני יצא לאקרני נטפליקס הביתיים שלנו הסרט תחרות האירוויזיון: הסיפור של פייר סאגה. הסרט עוקב אחר צמד איסלנדי, כושל למדי, שבדרך לא דרך מוצא את עצמו מייצג את איסלנד באירוויזיון




באופן כללי, הסרט הוא סרט מהנה. הן לאוהדי אירוויזיון והן לכאלו שמעולם לא שמעו על התחרות. בעבור מי שאף פעם לא ראה או שמע על התחרות הסרט הזה הוא פשוט מצחיק כמו שכל סרט קומדיה אמריקאי (ולא חכם במיוחד) מצחיק, בתוספת של מוזיקה נחמדה, מוסר השכל קטן, סיפור אהבה פשוט ופרצופים יפים. יש בו את כל הפאנצ׳ים ואת כל הדמויות הטיפוסיות שאנשים מצפים להם כשהם יושבים לצפות בסרט בכיכובו של וויל פארל.

אוהדי האירוויזיון לעומת זאת, כנראה פחות נהנו מהנפילות על הבמה והמבטא המוחצן. יש הרבה מהם שאפילו יגידו שהסרט קצת מגוחך ויתעצבנו על איך שפארל למעשה הפך את האירוויזיון לסוג של בדיחה. אבל אם יש חלקים שאוהדי האירוויזיון כן נהנו מהם בסרט אלו הקריצות הקטנות שיועדו במיוחד בשבילם כגון הבוז לאמריקאים, ביקורת על היחס של רוסיה לקהילת הלהט״ב והצבעה למדינות שכנות.




אך היה שם עוד משהו, מעל הכל, הרגע בשבילו היה שווה לספוג את כל הסרט הוא ה"סונג אלונג" ("Song Along") שהיה ללא ספק גן עדן לאוהדי אירוויזיון. מעבר לשירים מצוינים שמאורגנים במש-אפ קליט ולבימוי המרגש, אין אוהד אירוויזיון שלא קשקש בזנב ונקש באצבעותיו כשראה את ג'ון לונדביק (John Lundvik), בילאל חסאני (Bilal Hassani), אלכסנדר ריבאק (Alexander Rybak), לורין (Loreen), קונצ׳יטה (Conchita), נטע ברזילי ועוד רבים וטובים שרים יחדיו על המסך

מצאתי את עצמי בוהה במסך ומייחלת להיות חלק מהמסיבה הזאת. באיזשהו מקום, הסצנה הזו מילאה את החלל הריק בליבי ששייך לאירוויזיון 2020 יותר ממשדר ה- Europe Shine A Light. 




היו כאלו שטענו כי החלק הזה היה צריך לכלול יותר שירי אירוויזיון, אבל אני דווקא מצאתי את היופי שבאיחוד שירי האירוויזיון המוכרים והיפים עם הפופ האמריקאי, תרבויות שונות נגעו זו בזו לכמה שניות וזה היה מרגש.

לסיכום, הסרט הגיע ללא ספק בזמן הנכון ובשנה הנכונה. הסרט דאג, שלא במכוון, להזכיר לכולנו שהאירוויזיון והרוח שלו עדיין כאן. ואני לא יודעת מה אתכם, אבל אחרי הצפייה בסרט אני רעבה מתמיד לרוטרדם 2021. 

 

רוצים להישאר מעודכנים? רוצים לקבל את כל חדשות האירוויזיון ישירות לטלפון הנייד ברגע פרסומם? לחצו על הפעמון הכחול המופיע בצד ימין למטה – וכל פעם שתצא ידיעה חדשה הקשורה לאירוויזיון – אתם תיהיו הראשונים לדעת!


תגובות